החזרת עובר במהלך הפריה חוץ גופית
החזרת העוברים (הכנסת עוברים) לחלל הרחם היא השלב האחרון של תוכנית ההפריה החוץ-גופית. כ-85% מכלל הפרוטוקולים מגיעים בהצלחה לשלב החזרת עובר, אך לא כל החזרות מביאות להריון מוצלח.
היסטוריה של השיטה
ההחזרה הראשונה של עוברים לחלל הרחם בוצעה בשנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי המדען הבריטי וולטר היפ, שחקר את תפקוד הרבייה של יונקים. השתלה מוצלחת של עוברים שהוחזרו התרחשה לאחר החזרת העובר לארנב.
לאחר מכן, התפתחה טכנולוגיית החזרת עוברים בקצב מהיר. לדוגמה, כחלופה להחזרת עוברים ישירות לחלל הרחם, נחקרה באופן פעיל החזרת עוברים, גמטות וזיגוטים לחצוצרות באמצעות גישה לפרוסקופית (טכנולוגיות TET, ZIFT ו-GIFT).
החזרת עוברים תחת בקרת אולטרסאונד התאפשרה רק ב-1985. ומאז 1991 הופיעו קטטרים מיוחדים עם תגיות אולטרסאונד.
טכניקת החזרת עוברים בהפריה חוץ גופית
החזרת עוברים מתבצעת בתנאי חדר ניתוח סטריליים בהנחיית אולטרסאונד. המניפולציה אינה כואבת לחלוטין ולכן אינה מצריכה הרדמה.
לאחר עיבוד הנרתיק מוחדר לחלל הרחם מוליך פלסטיק בקוטר קטן דרך צוואר הרחם, דרכו מועבר בתורו קטטר עם תווך מיוחד המכיל עובר אחד או יותר. כרגע קיימים סוגים רבים של קטטרים להחזרת עוברים, המאפשרים לבחור בנפרד את סוג קטטר לכל מטופל. לאחר ההליך, המטופל נשאר בבית חולים עד שעתיים.
יום החזרת העובר
יום ההחזרה לאחר שאיבת ביציות נקבע על ידי האמבריולוג יחד עם מומחה הרבייה בהתאם לאיכות וכמות העוברים שהתקבלו.
ככלל, ההחזרה מתרחשת ליום השלישי (בשלב המורולה) או ליום החמישי (בשלב הבלסטוציסט). החזרת עוברים בימינו נחשבת לפיזיולוגית ביותר בשל מוכנות העובר להשתלה.
נכון לעכשיו, החזרת עוברים בשלב הבלסטוציסט נחשבת לאופטימלית ביותר. עד ליום חמישי להתפתחות, ניתן לבצע הערכה מלאה של העוברים, כולל אבחון גנטי טרום השרשה, ולסנכרן אותם באופן מלא יותר עם רירית הרחם. יתר מזה, פוטנציאל ההשתלה לאנדומטריום גבוה בהרבה בעוברים בני 5 ימים.
כמה עוברים מושתלים בחלל הרחם במהלך הפריה חוץ גופית?
מספר העוברים המוחזרים לחלל הרחם תלוי בגורמים הבאים:
- איכות העוברים
- המספר הכולל של עוברים
- גיל האישה
- סיבות ומשך אי פוריות
- מספר ניסיונות הפריה חוץ גופית בהיסטוריה
מספר העוברים המוחזרים נקבע באופן אינדיבידואלי.
החזרת מספר עוברים לחלל הרחם מעלה בחדות את שכיחות הריונות מרובי עוברים, הקשורים בסיכונים גדולים לאם ולבריאות העובר. במדינות רבות, המספר המרבי של עוברים מוגבל לשניים. ניתן לבצע החזרה של מספר גדול יותר של עוברים (שלושה או ארבעה, תלוי במצב הספציפי) בנשים בגיל הפוריות המבוגר יותר כדי להגביר את שיעור ההריונות.
בשלב הנוכחי בפיתוח טכניקות של רפואת רבייה מסייעת, טכניקת ההחזרה הסלקטיבית - החזרה של עובר אחד באיכות הטובה ביותר עם פוטנציאל מרבי להשתלה הפכה לנפוצה. גישה זו להחזרה מסייעת להימנע מהריונות מרובי עוברים, מבלי להפחית את תדירות התרחשות ההריון.
כל העוברים באיכות טובה שאינם מועברים לחלל הרחם במחזור IVF נתון עוברים הקפאה, מה שמאפשר להשתמש בהם בפרוטוקול קריו בעתיד.
הריון מרובה עוברים ב-IVF
ככל הנראה הדרך הפשוטה ואולי היעילה ביותר למנוע הריון מרובה עוברים היא העברת עובר אחד לחלל הרחם. יחד עם זאת, יש להעריך את היתרונות הברורים של שיטה זו מבחינת הסבירות להריון.
מחקרים ראשוניים בבלגיה ובסקנדינביה הראו שכאשר משתמשים בקריטריונים נוקשים לבחירת עוברים, להחזרת עובר בודד הסיכוי להיכנס להריון עומד על 30-40% במחזור גירוי, כמעט ללא סיכוי להריון מרובה עוברים. שיעור ההריונות המצטבר (כולל הריונות הנובעים מהחזרת עוברים שמורים בהקפאה) מגיע ל-47-53%, התואם את שיעור ההריונות בהעברת שני עוברים. הדרך הטובה ביותר להשוות תוצאות בין בהעברת עובר אחד ושניים היא לערוך ניסויים אקראיים.
בשנים האחרונות פורסמו תוצאות מחקרים דומים, שמראים שהעברת עובר בודד מפחיתה משמעותית את הסיכון בהריונות מרובי עוברים. שיעור הלידות עם העברת עובר אחד לכל מחזור גירוי נמוך יותר מאשר עם העברת שני עוברים, עם זאת, אינדיקטור זה דומה בשתי הקבוצות להחזרה שלאחר מכן של עוברים שנשמרו בהקפאה.
המחקר הגדול ביותר מבין אלו כלל 661 נשים מתחת לגיל 36 עם מחזור ראשון או שני של גירוי שהביא ל-4 או יותר עוברים באיכות טובה. הנשים חולקו באופן אקראי ל-2 קבוצות. בקבוצה 1, הוחזר עובר אחד שהושג במחזור הגירוי, ולאחר מכן הועבר הוחזר שנשמר בהקפאה (עם החזרה הראשונה הסתיימה ללא הצחה); בקבוצה 2, 2 עוברים הוחזר במחזור גירוי. שיעור לידות היה 131/330 (40%) בקבוצה הראשונה ו-144/331 (44%) בקבוצה השנייה. בקבוצה הראשונה היה רק מקרה אחד של הריון תאומים, בקבוצה השנייה - 59 (36%). תוצאות מחקר זה הראו
כי שיעור לידות עם העברה סלקטיבית של עובר אחד דומה לזה של העברה של 2 עוברים, והסיכון להריון מרובה עוברים נמוך משמעותית.
הכנה להחזרת עובר
אין צורך בהכנה מיוחדת להחזרת עוברים. רופא המטפל הגניקולוג-רפרודוקטולוג יעביר מידע מראש למטופלת על אופן ביצוע ההליך ויתן המלצות הנדרשות. בפרט, ביום ההחזרה האישה תצטרך:
- לשתות כ-200-400 גרם מים שעה-שעתיים לפני ההחזרה כדי למלא שלפוחית השתן;
- לפי הצורך, הרופא עשוי להמליץ על בדיקת דם לקביעת רמת הורמוני המין (פרוגסטרון ואסטרדיול) ובדיקת קרישת דם. זה לא תמיד נדרש. עם קבלת התוצאות, יש צורך להודיע לרופא המטפל;
- לנסות להגיע להחזרה במצב רוח רגוע ושמח, לא להילחץ. זהו היום של המפגש הראשון עם התינוק העתידי שלך! ההליך אינו כואב, ומצב רוח טוב וביטחון בתוצאה חיובית הם כבר חצי מההצלחה. לעיתים קרובות יש הקשר בין המצב הפסיכו-רגשי של המטופלת לבין הסיכוי להיכנס להריון.
יש לציין בנפרד, כי בפורומים הרלוונטיים אתם יכולים למצוא הרבה עצות ושיטות עממיות, שיעילותן לא הוכחה. בכל מקרה, תחילה עליך להתייעץ עם הרופא שלך.
תחושות לאחר הליך החזרת העובר
מטופלות רבות של מרפאות הפריה חוץ גופית מתעניינות בתחושות המופיעות לאחר החזרת עוברים. ככלל, האישה אינה מבחינה בשינויים בולטים בזמן הקרוב, אך במקרים מסוימים עלולה להיות תחושת כובד בבטן התחתונה.
במקרים מסוימים (אך לא תמיד), דימום השתלה אפשרי בתקופה בה נצמדים עוברים לדפנות הרחם. זה מתרחש עקב נזק לכלי דם של הרחם. ההפרשות הן בעלות גוון ורדרד ואופיין דל, הנפח שלהן נשאר זהה ואינו גדל עם הזמן.
רמת גונדוטרופין כוריוני אנושי לאחר החזרת עוברים
בדיקת דם לקביעת רמת גונדוטרופין כוריוני אנושי נלקחת ביום ה-14 לאחר החזרת העובר. אינדיקטור זה הוא הסימן האמין ביותר להריון. במהלך הריון מרובה עוברים, רמת הגונדוטרופין כוריוני אנושי עולה בהשוואה להריון בודד, בגלל ההורמון מיוצר על ידי כל עובר מתפתח. בדרך כלל, התוצאה מעידה על השתלה מוצלחת היא מה שנקרא גונדוטרופין כוריוני אנושי תלת ספרתי, אולם, אפילו עם נתונים מ-5 עד 25 mU/ml, לא ניתן לומר בביטחון שהריון לא התרחש במחזור זה, ולכן מחקר חוזר נדרש יומיים לאחר מכן.
