IVF פרוטוקולי
פרוטוקול הפריה חוץ גופית הוא רצף שנבחר בנפרד של מתן חומרים תרופתיים המעוררים את הבשלת מספר גדול יותר של ביציות בשחלות של אישה. במחזור הטבעי של האישה מבשילה ביצה אחת, לעיתים רחוקות – שתיים. מטרת פרוטוקולי הפריה חוץ גופית היא להשיג כמות גדולה יותר של ביציות באיכות גבוהה, שכן חלק מסוים מהביציות "נדחה" (הדבר נובע מחוסר הפריה או עצירה בהתפתחות הביציות המופרות).
בהתאם לשילוב שלבי הפריה חוץ גופית עם גירוי, מינונים ותקופות של שימוש תרופות, ישנם שני סוגים עיקריים של פרוטוקולי הפריה חוץ גופית - ארוכים וקצרים.
סוגי פרוטוקולי IVF
פרוטוקול ארוך
פרוטוקול IVF ארוך מתחיל ביום ה-21 של המחזור החודשי עם השלב הרגולטורי - הכנסת אגוניסטים להורמון משחרר גונדוטרופין (תרופות דיפרלין, לאופרולין, גוסרלין, בוסרלין, סינרל, זולדקס). מינון הורמונים גבוה וארוך יותר מאשר בפרוטוקולי IVF אחרים, שכן לא רק עבודת השחלות, אלא גם בלוטת יותרת המוח חסומה. כאשר מתרחשת חסימה מוחלטת של השחלות, מתחיל שלב הגירוי - או שלב הגירוי המבוקר של ביוץ על השחלות (מתבצע באמצעות תרופות Menopur, Gonal F, Puregon, Horagon, Pregnyl, Ovitrelle, Clomid, Clostilbegyt).
מאפיינים של פרוטוקול IVF ארוך: נוכחות של שלבים מווסתים ומעוררים כאחד, השגת מספר גדול יותר של ביציות בוגרות, איכותיות ושווה בגודלן.
הפרוטוקול הארוך נקבע לעתים קרובות יותר אם למטופלת יש אנדומטריוזיס ו/או שרירנים ברחם, ציסטות בשחלות, היפראנדרוגניזם, משקל עודף ואיכות תאים נמוכה בפרוטוקול הקצר הקודם.
החיסרון של הפרוטוקול הארוך הוא הביטוי בחלק מהמטופלות תסמונת גירוי יתר שחלתי, המתבטא בבריאות לקויה של המטופלת עם כאבים ונפיחות בבטן.
פרוטוקול קצר
פרוטוקול ההפריה החוץ גופית הקצרה דומה למחזור הטבעי של האישה ומתחיל מיד עם שלב הגירוי ביום ה-3 של המחזור החודשי. בהתאם לתרופות בהן נעשה שימוש, קיים פרוטוקול קצר עם אגוניסטים להורמון משחרר גונדוטרופין (תרופות דיפרלין, לאופרולין, גוסרלין, בוסרלין, סינרל, זולדקס), פרוטוקול קצר עם אנטגוניסטים להורמון משחרר גונדוטרופין (תרופות Orgalutran, Cetrotide) ופרוטוקול קצר במיוחד עם אנטגוניסטים של הורמון משחרר גונדוטרופין.
תכונות של פרוטוקול IVF קצר: מינון התרופות ההורמונליות ומשך הפרוטוקול עצמו נמוכים משמעותית מאשר בפרוטוקול הארוך. המטופלות סובלות קל יותר מהפרוטוקול הקצר, הסבירות לפתח תסמונת גירוי יתר שחלתי פוחתת.
הפרוטוקול הקצר משמש אצל נשים עם שחלה בריאה, בנשים מבוגרות, בנשים עם תגובה שחלתית לקויה בפרוטוקולים ארוכים.
פרוטוקול גירוי מינימלי
פרוטוקול גירוי מינימלי (Teramoto Protocol, או פרוטוקול יפני) הוא "פרוטוקול עדין" עם גירוי מינימלי של השחלות עם מינונים נמוכים של גונדוטרופינים ועומס הורמונלי מינימלי.
הייחודיות של הפרוטוקול היפני היא קבלת מספר קטן יותר של ביצים באיכות גבוהה יותר ומרכיב פיננסי נמוך יותר. אין החזרת העובר במחזור הגירוי; ב-90% מהמקרים עוברים נשמרים בהקפאה. המטופלות עוברות טיפול בפרוטוקול קצר ביותר, קל יותר, אין סבירות לפתח תסמונת גירוי יתר ו/או אפופלקסיה או פיתול שחלתי, מבוצעות פחות זריקות תוך שריריות.
פרוטוקול זה מומלץ לנשים עם רזרבה זקיקית שחלתית מדולדלת ( בדםFSH ו-AMH כפי שנקבע על ידי רמות גבוהות של הורמוני ).
פרוטוקול IVF במחזור טבעי
פרוטוקול IVF במחזור טבעי הוא פרוטוקול ללא גירוי הורמונלי, בו מבשילה רק ביצית אחת. בשלב הראשון של המחזור החודשי, הרופא עורך מעקב אולטרסאונד אחר הבשלת הזקיק וביום מסוים של המחזור מתבצע שאיבה של ביצית. לאחר מכן, השלב השלישי והרביעי של פרוטוקול IVF הסטנדרטי. פרוטוקול הפריה חוץ גופית במחזור טבעי הוא אחד הפרוטוקולים המורכבים ביותר, הדורש מעקב ברור וקפדני מאוד אחרי מצב המטופלת, שכן ישנה אפשרות של ביוץ טבעי לפני השאיבה המתוכננת, וכתוצאה מכך "אובדן" הביצית ( במהלך הביוץ, הביציות מהשחלה נכנסות לחלל הבטן והוצאתן הופכת בלתי אפשרית).
הייחודיות של הפרוטוקול במחזור הטבעי היא ההתאמה המלאה במחזור החודשי הטבעי של האישה, היעדר תרופות הורמונליות ועלויות כספיות נמוכות.
החיסרון של הפרוטוקול הטבעי הוא האפשרות של "אובדן" ביציות עקב ביוץ טבעי מוקדם יותר, פחות יעיל מאשר בפרוטוקולי IVF עם גירוי.
קריו פרוטוקול
קריו פרוטוקול הוא הקפאת עוברים המתקבלים בפרוטוקול ההפריה החוץ גופית הראשי, המאפשר אחסון לטווח ארוך והחזרה נוספת של עוברים מופשרים במהלך ניסיונות כניסה להריון חוזרים. אם יש עוברים מוקפאים, אין
צורך לחזור על הגירוי השחלתי ושלב הגידול של העוברים.
כאשר בתכניות הפריה חוץ גופית בלתי אפשרי למטופלים להשיג בעצמם ביציות ו/או זרע באיכות טובה, פרוטוקולי הפריה חוץ גופית מבוצעים באמצעות ביציות, זרע או עוברים מתורמים.
